אדוארדו לודמר גדל בקהילה היהודית של העיר רסיפה (Recife) בברזיל. אחרי התואר הראשון במשפטים, החליט לעזוב הכל ולעלות לישראל ללמוד עברית באולפן בירושלים, מבלי להכיר אף אחד. כן, לעזוב הכל – ולבוא ארצה. הוא אחד מאלה.
והנה עוד עובדה מעניינת – אדוארדו היה הברזילאי הראשון שעבר הסמכה כפולה של מבחני הלשכה בברזיל ובישראל – בעברית (!). ישבנו איתו (בזום כמובן) לראיון על ההחלטה לעשות עלייה לישראל, איך עוסקים במקצוע במדינה זרה בלי לדעת את השפה ועל הסיבה שבגללה החליט לחזור בסוף לברזיל. מיותר לציין שהריאיון היה כולו בעברית, נכון? 😊
מה הקשר שלך לישראל? איך קיבלת את ההחלטה להגיע ללמוד כאן?
האמת שזה סיפור מעניין. בתור ילד, גדלתי בקהילה יהודית מאוד קטנה בעיר רסיפה שבצפון מזרח ברזיל. המשפחה שלי הייתה מאוד ציונית ופעילה בקהילה, למדתי בבית ספר יהודי, הייתי חבר בתנועת הנוער הבונים דרור – אבל תמיד הייתי מבריז כדי לשחק טניס… או בקיצור – הייתי הבנאדם האחרון במשפחה שחשבו שיגיע לגור בישראל יום אחד והוכחה לכך הייתה שכל בני הדודים שלי עברו לישראל לשנה לפני הקולג' במסגרת הפעילות של התנועה ואני בחרתי להישאר בברזיל ולהתחיל ללמוד משפטים.
באמצע התואר (2002) נסעתי לישראל במסגרת תוכנית 'תגלית' – וכך הכל התחיל. באותה תקופה הייתה האינתיפאדה השנייה, ולמרות המצב רציתי להישאר לגור בישראל – אבל ההורים שלי רצו שאחזור ואסיים את התואר. ב2006 עשיתי עלייה מצויד בבחינת לשכה מברזיל, ללא ניסיון, שפה, בני משפחה או חברים.
הגעתי לארץ לאולפן 'עציון', שהוא האולפן הראשון שהוקם במדינת ישראל. לא רציתי להיות עורך דין, אלא לעבוד בנושא של יחסים בינלאומיים כי תמיד הייתה לי משיכה לשפות ותרבויות. הבנתי שכדי לעשות תואר ביחסים בינלאומיים אני צריך ללמוד עברית אז עבדתי מאוד מאוד (!) קשה על כך. אחרי כמה חודשים התחלתי ללמוד תואר שני ביחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית (אפילו קיבלתי מלגה), אבל בפועל היה לי כל כך קשה עם הלימודים בעברית שהייתי יושב בשיעורים ולומד עברית ולא את התואר עצמו. במקביל, עבדתי במשרד החוץ של האוניברסיטה באותה התקופה עד שב- 2008 החלטתי שאני כן רוצה להיות עורך דין.
איך הפכת לעורך דין במדינה בעלת שיטת משפט שונה לחלוטין בשפה זרה?
חשוב לדעת, לפחות בזמנו – עורכי דין ממדינה זרה שיש להם 5 שנות ניסיון תעסוקתי לא צריכים לעשות את מבחן הלשכה בישראל. אני הגעתי לארץ בלי הרבה ניסיון ולכן הייתי צריך לעשות 2 מבחנים – גם מבחן דיני ישראל (מבחן השלמה על הדין הישראלי) וחוץ מכל זה – אחרי ההתמחות גם הייתי צריך לעשות את בחינות הלשכה.
אז עברתי את דיני ישראל, ותוך כדי עשיתי תואר שני במשפטים – LLM – בקניין רוחני באוניברסיטה העברית. העברית שלי מאוד השתפרה כבר באותה התקופה והחלטתי להתחיל לחפש התמחות. מה שלא ידעתי (ועדיין לא כל כך ברור לי) זה שבישראל סטודנטים סוגרים את ההתמחות כמה שנים מראש ואני חיפשתי לסוף השנה, אז לא היו הרבה מאוד תקנים. גם מדובר במדינה זרה, ולא היו לי קשרים…
קיבלתי הרבה תשובות שליליות באותה התקופה, כנראה גם בגלל העברית שלי. בסוף החליטו לתת לי הזדמנות ואני שמח שלא התייאשתי.
במהלך ההתמחות, עבדתי בעיקר באנגלית. לאחר שנה מכיוון שהיה משבר כלכלי החליטו לא להעסיק את המתמחים כעורכי דין, ושוב מצאתי את עצמי בלי עבודה. בנוסף, גם הייתי צריך לעבור את בחינות הלשכה אז החלטתי לקחת את הספרים ולנסוע הביתה לברזיל ללמוד שם. כשחזרתי לארץ, נכשלתי במבחן בנקודה אחת! זה היה בהחלט מאוד מבאס, זאת הייתה תקופה עם הרבה סירובים והחלטתי שבזמן שאני לומד מחדש לבחינה הבאה, אין ברירה ואני צריך לעבוד.
עבדתי תקופה כאיש מכירות בחברה של קורסי הכנה לבחינות הלשכה באנגליה לברזילאים. לאחר מכן התקבלתי להיות פרליגל (עוזר משפטי) אצל משרד נחשב בתחום הקניין הרוחני.
עבדתי שעות רבות ולכן זנחתי מעט את הלימודים לבחינות הלשכה. בסוף, 3 שבועות לפני הבחינות התחלתי ללמוד כמו משוגע ועברתי – בנס!! לאחר מכן דברים התחילו להסתדר, זה היה שיעור חשוב לחיים. הבנתי איך מתכוננים לראיונות, העברית שלי השתפרה ומהר מאוד התקבלתי לעבודה כעורך דין.
מההתחלה היתרון שלי היה האנגלית, כן חשוב שתהיה את שפת המקום (במקרה שלי עברית) כדי לתקשר ביומיום אבל כל עוד האנגלית טובה אפשר להסתדר במשרדים הגדולים והבינוניים.
אז למה החלטת לחזור לברזיל?
אחרי שנתיים החלטתי לחזור לברזיל. אני חושב שהעלייה שלי הייתה מאוד מוצלחת – הייתי בארץ סה"כ 7 שנים והצלחתי להתגבר על הקושי של השפה ושיטת המשפט השונה בתכלית. אבל, התחלתי להתגעגע למשפחה והיה חשוב לי לחזור ולהיות איתם יותר. עוד שיקול שהוביל אותי לחזור היה שלא ממש היה לי ניסיון כעורך דין ברזילאי. אם לא הייתי עושה את הדרך חזרה, ככל שעובר הזמן זה היה נהיה קשה יותר ורציתי שיהיו לי את כל האופציות פתוחות.
כשחזרתי הלכתי לעבוד באחד המשרדים הגדולים ברסיפה, היו לי חברים מהלימודים במשרד הזה והתחברתי מאוד טוב. היה לי קשה להיות עורך דין ברזילאי – כל התחלה קשה, היה צריך להתחיל שוב וללמוד הכל מחדש. הגעתי למצב שהפורטוגזית המשפטית שלי לא הייתה משהו. 
אחרי שנה עברתי לעיר סאו פאולו בברזיל. תמיד רציתי להתמקד בלקוחות בינ"ל, גם ישראלים וגם אמריקאים אז התחלתי במשרדים גדולים שמתעסקים בזה עם פוקוס על קניין רוחני ודיני חברות. בנוסף, אני עובד על הרבה ספרים! הוצאתי לאור 3 ספרים מקצועיים שהם רבי מכר בברזיל. הרגשתי שהתקופה בארץ דחפה אותי לעשות כמה שיותר. כמה מהמאמרים שלי הובילו לשינויי חקיקה בברזיל.
מה ההבדל לדעתך בין העבודה בברזיל לישראל?
אני חייב לציין שהרבה היבטים גם דומים. לדוגמה חוסר היעילות של עורך הדין, או כפ שאני מכנה זאת "Face time" – כלומר שצריך להיות במשרד בגוף אבל לא בנפש כדי להעמיד פנים שאתה יעיל. זאת אחת הסיבות אגב שפתחתי משרד עצמאי.
אחד ההבדלים אולי הוא הפורמליות בברזיל, חובה ללבוש חליפות ועניבות – ואני לא אוהב את זה, במיוחד לא בקיץ! אני למשל כיום רגיל לעבוד מהבית, זוהי מדיניות שאפשרתי במשרד שלי מרגע הקמתו. ברזיל עכשיו בעקבות הקורונה התקדמה קצת בכל מה שנוגע לעבודה מהבית (home Office). בנוסף, בברזיל אף פעם לא משווים את החוק למדינות זרות בעת השיפוט. בניגוד לכך, למדתי שבישראל יש הרבה שימוש במשפט משווה – בעיקר פסיקה של בתי משפט בארה"ב.
מה ההמלצות שלו לעורכי דין שרואים את עתידם בחו"ל?
אם לא נוסעים למדינה דוברת אנגלית, שפה זה משהו שחייבים להיות נכונים ללמוד אבל גם האנגלית צריכה להיות ברמה מאוד גבוהה. אחרת, כשאתם מדברים במבטא חזק הלקוחות לא יאמינו שאתם מגנים על האינטרסים שלהם. עוד יתרון יכול להיות לעבוד בפירמה בחו"ל שיש לה עסקים עם ישראל.
בנוסף, חשוב להיות פתוחים להכיר אנשים חדשים – לי יש המון חברים טובים מהארץ עד היום שהכרתי בכל מיני מסגרות.
מה הלאה?
הקמתי את המשרד שלי שעוסק בטכנולוגיה, תיירות והשקעות בינ"ל לפני כשנתיים. אנחנו נמצאים בסאו פאולו, עם שלוחה ברסיפה ומאוד אשמח להתחיל להכיר ולעבוד יותר עם לקוחות מישראל.
למי שמעוניין להכיר, לעמוד בקשר, לבקר כשהוא מבקר בברזיל, או סתם לומר 'היי' – אתר האינטרנט של אדוארדו: https://www.ludmeradv.com/
